ביום ד' 17/8 19:30 התקיים במאהל הדר דיון עם אודי אדיב בנושא תפיסת הצדק. בדיון נכחו כשלושים משתתפות ומשתתפים. כל אחת הביעה את עמדתה ונוצר דיון פורה ומעניין שהציף מגוון דעות בנושא.
מצורף סיכום הדיון - אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב.
מצורף סיכום הדיון - אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב.
סיכום הדיון על תפיסת "הצדק"
נראה ש"צדק" הוא דבר שאנשים מזהים כדבר טוב ורצוי . השאלה היא אבל האם כל חברה יש לה תפיסת צדק משלה, לפיה נקבע מהו המעשה הטוב והראוי, או שיש משהו המקובל כטוב וראוי בשביל האדם באשר הוא? הטענה שלי הייתה שהצדק חייב להיות בהכרח כלל מוסרי, עיקרון או תפיסת עולם הנוגעים לעולם בכלל. מכאן, שעניינו של המאבק לצדק הוא ליישם בחברה שלנו את אותו עיקרון כללי על פיו מתנהל העולם. רוב הדוברים שללו את האפשרות הזאת וטענו שכל חברה יש לה את תפיסת הצדק והטוב שלה ולא ניתן להכריע מי "צודקת" יותר מבין החברות השונות. בהמשך אבל נאמר עוד שישנן בכול אופן כמה זכויות "טבעיות" המוקנות לכל אדם כמו הזכות לחיים, לחירות ולקניין. זכויות האמורות להיות מוכרות בכול החברות. זאת היא אכן תפיסת הצדק של ההוגים הליברלית בעידן המודרני לפיה עניינן של החברה והמדינה הוא לאפשר לציבור האזרחים לפעול באופן העולה בקנה אחד נטייתם הטבעית באופן כזה שלא יפגע בנטייתו הטבעית של הזולת. במילים אחרות, הצדק לפיהם הוא "חיה ותן לחיות". למעשה אבל, אנחנו רואים שגם במדינות הליברליות המערביות שאין בהם שלטון עריץ, לא מתקיים הצדק כיוון שהאנשים עצמם שואפים כל אחד להגדיל ולהרחיב את נחלתו על חשבונו של הזולת. דוגמה לכך, יכול לשמש תהליך הפרטתו של הקיבוץ. הקיבוץ במקורו התנהל באופן "צודק" כיוון שפעל לאורה ובהשראתה של האידיאולוגיה הסוציאליסטית הכללית, ואילו היום התגברה שם דווקא הנטייה הטבעית לצבירת הקניין הפרטי המושגת בהכרח באמצעות הפגיעה בקניין הקיבוצי המשותף. זאת היא גם הטענה המפורשת של חסידי ההפרטה של הקיבוץ, שהסדר השוויוני "הצודק", סותר את טבעו של האדם. השאלה היא אבל ,האם ההתנהגות הרכושנית האמורה מלמדת על טבעו של האדם, או כפי שטען בזמנו הפילוסוף הצרפתי ז'ו ז'ק רוסו שהאדם מטבעו הוא לא רכושני וזוהי רק החברה הקפיטליסטית המודרנית שהשחיתה וקלקלה את טבעם הטוב והרחמן של בני האדם. על בסיס אמונתו רוסו מצדו האמין שניתן לתקן את טבעו של האדם ולשחזר במידת האפשר את המצב הטבעי המקורי "הצודק" של האדם. כנגדו קמו אבל אז כל ההוגים הניאו-הליברלים השמרנים שטענו שאין זו אשמתה של החברה, אלא שהאדם מטבעו הוא יצור תועלתני,אנוכי הרודף כבוד ושררה ואין כל אפשרות לחנכו ולתקנו. טענתם היא: טבע פגום ולא סדר חברתי לקוי. לפי כך, לדעתם, אין כל אפשרות לכונן צדק עלי אדמות. כל מה שניתן לעשות הוא לשמר את הסדר החברתי הקיים בבחינת ברירת מחדל וכטוב שבעולמות האפשריים. מאז ימיו של רוסו ועד היום נמשך הויכוח האמור על הגדרתו, מקורו ואפשרותו של הצדק החברתי. מצד אחד עומדים ההוגים הנאורים ואנשי השמאל המאמינים כמו רוסו בטבעו הטוב של האדם ופועלים למען שינויה של החברה כדרך לתיקונו והעלאתו של האדם. לעומתם טוענים ההוגים הניאו-ליברלים ואנשי הימין שהאדם הוא יצור אנוכי ורכושני מטבעו ו"הצדק" הוא רק להגביל, לאסור ולהעניש את האנשים המפירים את כללי התחרות על פיהם מתנהלת החברה.
לבסוף טענתי שהצדק איננו פשוט חלוקה שוויונית יותר של המשאבים החומריים של המדינה. בהקשר הזה הזכרתי את המקרה של ברה"מ שם כולם (כמעט) קיבלו אותו דבר ובכול אופן האנשים שם, כמו כאן, חיו בתחושה של אי צדק. הסיבה לכך היא, כפי שנאמר שהצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות, להישמע ולהיות מוסכם על ידי בני האדם כולם באשר הם ולא רק על ידי אותה האליטה השלטת או העם הנבחר.
- יסוד אריסטוקרטי- אי שוויון. מצב טבעי, בכך השמרנות נפרדת מהליבראליזם. יש כאלו שנולדו טובים וכאלו שנולדו רעים. ההבדל בין גזען לשמרן הוא קטן מאוד. בכך השמרנים חוזרים מלוק להובס. אצל הובס יש שוויון טבעי, כולם רעים. החזרה היא עקומה ובעייתית, מעוותת. גם מקיאוולי וגם הובס תרמו לחשיבה הפוליטית. השמרנים לעומתם (ברק), רק מקלקלים לנו.
- דת
- מסורת לעומת התנגדות להמצאה וחידוש.
- קידוש העבר ההיסטורי לעומת הקדמה.
עפ' המאמר של רוסיטר- תפיסת השמרנות (עמ' 623, ספר הקורס).
מה אומרים השמרנים- הובס, ברק, מדיסון:
- טבע האדם מעט טוב והרבה רע.
- טבע פגום ולא סדר חברתי לקוי
- אנשים הם חסרי תקנה, האדם הוא ייצור רע.
אי שוויון טבעי לעומת שוויון פוליטי, לגאלי, פורמאלי.
המדינה השמרנית- מחוקקת חוקים. השוויון מושג רק במדינה, הוא לא קיים בטבע. הוא מוגבל, קיים רק בכמה תחומים הקשורים בהיבט הליבראלי. המדינה מונעת מהזולת להיכנס איש לתחומו של האחר. המדינה מתייחסת באופן שווה לכולם ולא אומרת לאדם מה לעשות, לא מתערבת. המצב הוא לא משתנה. רק מה שאדם יעשה בשביל עצמו יהיה לו. המדינה השמרנית מניחה שאנשים הם חסרי תקנה ולכן כל שנותר הוא לבנות בתי סוהר ולהכניס את כולם פנימה. הפניית תקציבים למשטרה ולא לעבודה סוציאלית. לדוגמה ארצות הברית- מדינה שמרנית מאוד. בתחום הפוליטי- יש שוויון בזכות ההצבעה, אך אין שוויון בפעילות הפוליטית בין בחירות לבחירות.
השמרן מדגיש את זכות הקניין- בעייתי להגדרה.
הבדלים מלאכותיים כטבעיים- לראות תפיסה של הסדר המלאכותי כטבעי. שמרן יגיד שהבדל בין אמריקאים לאפרו אמריקאים הוא לא מלאכותי, אלא טבעי, כך היה קורא בכל מקום. זו גזענות. כלומר אמירה כי זה הבדל מולד.
- יחס של כבוד מצד השמרן לאצולה ומוסדותיה- האצולה היא אישוש השמרנות. אין מוביליות. מי שלמעלה נשאר למעלה, מי שלמטה הוא למטה. השמרנות היא תגובה למהפכה הצרפתית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה